ע"א 1728/01

תקציר

הערעורים נובעים משתי החלטות ביניים שניתנו במסגרת הליכי כינוס הנכסים בעניין הבראת חברת שלם עד בע"מ (החברה). הערעור הראשון מתייחס להחלטת הנשיא זיילר כי הלוואה שהעמיד בנק לאומי לכונס הנכסים הזמני תינתן עדיפות רק לאחר הלוואות שניתנו בעבר על ידי המשיבים 3 במסגרת הליכי ההבראה. הערעור השני מתייחס לאותה החלטה ולהחלטה נוספת, לפיה אם יוכח כי כספי המשיבים 3 הוצאו להשבחת הנכסים המשועבדים של החברה, נכסים אלה יישאו בפירעון הוצאות אלה. השאלה המרכזית הניצבת בפני בית המשפט היא משמעות הסכמתו של בנק לאומי, במסגרת הליכי ההבראה, לתת עדיפות ראשונה להלוואות חדשות. הבנק טוען כי הסכמתו הותנתה בכך שיקבל את כל הכספים שהובטחו לו במסגרת הסדר הנושים, מה שלא קרה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הסכמת הבנק לא הייתה כפופה לתנאים כלשהם וכי הוא הסכים לתת עדיפות ראשונה למלווים חדשים גם אם התחזיות לא יתממשו. לפיכך, הערעור על ההחלטה הראשונה נדחה, וההחלטה לחייב את בנק לאומי בהוצאות בסך 3,500 ₪ בהחלטה הראשונה מתקבלת. באשר להחלטה השנייה, הערעור מתקבל ופסיקת ההוצאות בסך 10,000 ₪ מבוטלת מאחר שכל נושא השיפורים לא נקבע לדיון, והמשיבים 3 העלו טענה זו בקול ענות חלושה. לבסוף, בנק לאומי חויב לשלם למשיבים 3 הוצאות בסך 30,000 ₪, ולא יינתן צו בדבר הוצאות בין הצדדים האחרים.