ת"א 39686-07-15

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את תביעת התובעים נגד הנתבע על הסף, מחמת התיישנות. התובעים טענו כי עילת התביעה שלהם כנגד הנתבע – בגין מתן ייעוץ משפטי רשלני – לא התגבשה עד ששילמו לבנק או חתמו עימם על הסכם, או לחילופין, כאשר ערעורם ב"תביעת פרעתי" נדחה על ידי בית המשפט העליון. עם זאת, השופט מצא כי עילת התביעה של התובעים כבר התגבשה, ותקופת ההתיישנות החלה, כאשר נקבע לראשונה כי דרך הפעולה הנכונה היא לערער על פסק דינו של השופט ישעיהו – שלא שינה את מהות פסק הדין עצמו. הדבר אושר בהחלטות ופסקי דין שונים, ואכן הוגש ערעור מטעם התובעים על ידי הנתבעת בשנת 2007. השופט שקל את טענות התובעים כי הליכים נוספים שהתנהלו יצרו "מניעה שיפוטית" או הכבידו על יכולתם לתבוע, אך קבע כי לא כך הם פני הדברים, ולכן התביעה שהוגשה בשנת 2015 נדחתה מחמת התיישנות. יתר על כן, השופט קבע כי תביעת התובעים לא רק נדחתה על פי חוק, אלא אף הוגשה באיחור מיותר. התובעים אחראים לתשלום הוצאות משפט לנתבע ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.