ת"א 19876-11-18

תקציר

התובע סבל מנכות לצמיתות בעקבות תאונה והגיש תביעה לפיצויים כנגד הנתבע. נקודת המחלוקת העיקרית בין הצדדים הייתה דרגת הנכות האורתופדית, כאשר התובע טען לאחוזים גבוהים יותר מהנתבע. בית המשפט צידד בתובע, וקיבל את חוות דעתו של ד"ר רנד – מנתח עמוד שדרה – על פני העד המומחה הראשון בשל מומחיותו המיוחדת של ד"ר רנד. לפיכך אומצה הערכתו של ד"ר רנד לנכות לצמיתות בשיעור של 23.05%. בהתייחסו לנכות תפקודית והשפעתה על כושר ההשתכרות של התובע, הכיר בית המשפט בקשיים שחווה התובע בישיבה, ריכוז וביצוע מטלות הדורשות מאמץ פיזי ממושך. בית המשפט העריך את הניכוי מכושר ההשתכרות העתידי של התובע במחצית מהנכות הרפואית המשוקללת. שכר הבסיס נקבע לפי השכר הממוצע במשק, שעמד על 10,604 ש"ח נטו, שכן מחקריו הנוכחיים של התובע לא סיפקו ראיות מספקות לפוטנציאל השתכרות גבוה יותר. בגין הפסדי שכר בעבר פסק בית המשפט 6,000 ש"ח, ואילו הפסדי שכר עתידיים נקבעו על 382 אלף שקל. נקבע פיצוי בגין כאב וסבל בסך 46,000 ₪, ונפסק 5,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות ואחרות. כמו כן, פסק בית המשפט סך של 25,000 ₪ לסיוע מצד שלישי, בהתחשב בקשייה של התובעת בביצוע מטלות מסוימות. כתוצאה מכך, סך הפיצוי שנפסק לתובע הסתכם ב-464,000 ₪, כולל שכ"ט עו"ד והוצאות משפט. הנתבע חויב לשלם סכום זה בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.