ת"א 3738-03-18

תקציר

התובעים, מתווכי נדל"ן המפעילים חברת תיווך, תבעו את המוכרים והקונים של בית בדמי תיווך לאחר שהבית נמכר. התובעים חתמו על הסכמים הן עם המוכרים והן עם הקונים לתיווך במכירה. אלא שהקונים סירבו לרכוש את הבית לאחר שביקרו בו, ובהמשך העניקו המוכרים בלעדיות למתווכת אחרת, גלית, שתיווכה בסופו של דבר במכירה. התובעים טענו כי הם היו "הגורם היעיל" במכירה וזכאים לשכר הטרחה, או לחילופין, כי הנתבעים הפרו את הסכמיהם עם התובעים ופעלו בחוסר תום לב. הנתבעים טענו כי התובעים לא היו הגורם היעיל וכי הם לא פעלו שלא כשורה. בית המשפט מצא כי מעורבותם הישירה של התובעים בעסקה הוגבלה לביקור בודד של הרוכשים בפברואר 2017, מה שלא הוביל למשא ומתן. התובעים לא היו מעורבים במכירה בפועל, שהתרחשה כעבור חצי שנה הודות למאמציה של המתווכת גלית. לפיכך, התובעים לא היו הגורם היעיל בעסקה ולא היו זכאים לדמי תיווך. בנוסף, בית המשפט לא מצא חוסר תום לב מצד הנתבעים. סירובם הראשוני של הרוכשים לרכוש את הבית נבע מהמחיר הגבוה ולא היה לו כל קשר למאמצי התובעים. לנתבעים היו סיבות אמיתיות שלא לזכור את מעורבותם של התובעים, ומעשיהם לא נועדו לעקוף את תשלום דמי התיווך. בית המשפט דחה גם את תביעות התובעים לפיצויים מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, שכן הוראות ספציפיות בחוק המתווכים חלו על התיק. זאת ועוד, הנתבעים לא פעלו שלא כדין, והתשלום לתובעים לא יהיה בהתאם לחוק. התביעה נדחתה, והתובעים חויבו בהוצאות המשפט של הנתבעים. ההחלטה בהודעת צד ג' נגד המתווכת גלית התיישרה.