תפ"ח 34398-05-11

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת למענה לטענות מקדמיות שהעלה סנגורו של אבי כהן (נאשם 3) בנוגע לכתב האישום שהגיש מרשו. טענות הסנגור התמקדו בטענת אי תקינות בכתב האישום, וטענו כי המדינה מייחסת לכהן שלוש עבירות שאין לה ראיות להוכיחן. לגופו של עניין, טען הסנגור כי העובדות כמתואר בכתב האישום אינן משקפות באמת את העבירות כהגדרתן בחוק, ולכל היותר מהוות עבירת קשירת קשר או ייצור נשק. עם זאת, השופטים לא מצאו טעם בטענות אלה, והדגישו כי ראיות המדינה טרם הוצגו. הם ציינו כי מוקדם מדי להכריע לגופו של עניין על סמך כתב האישום בלבד, וייתכן שהמדינה אכן תוכל לבסס את אשמתו של כהן כעבריין עיקרי. הכרעת הדין התייחסה גם לטענות מקדמיות נוספות בדבר ספציפיות המועדים המוזכרים בכתב האישום ואי בהירות באחד מסעיפי האישום. השופטים דחו גם טענות אלה, תוך שהם מצטטים הוראות חוק רלוונטיות שתמכו בנוסח כתב האישום על ידי התביעה. הם הדגישו כי כתב האישום סיפק תיאור מפורט דיו של העובדות, לרבות מקום וזמן ביצוע העבירות המיוחסות לו, אשר הספיק לנאשם לצורך הכנת הגנתו. כמו כן, השופטים נעתרו לבקשת התביעה לתקן את אחת מהוראות החוק בכתב האישום, וקבעו כי היא אינה פוגעת בנאשם ועולה בקנה אחד עם העובדות הנטענות. ההחלטה התקבלה שלא בנוכחות הצדדים, והעתק ממנה היה אמור להיות מועבר לכל הסנגורים ולתביעה.