סע"ש 50413-05-22

תקציר

בית הדין פסק לטובת המעסיק הנתבע ברוב הסעיפים בתביעה שהוגשה על ידי עובד לשעבר. התובע לא הצליח להוכיח את טענותיו בדבר לשון הרע, התעמרות והטרדה בעבודה, שכן עדותו לא הייתה עקבית ולא מאומתת. המעסיק חויב לשלם לעובד 3,673 ₪ עבור הוצאות נסיעה והפרשי הפקדה לפנסיה, בתוספת ריבית והצמדה למדד מיום הגשת התביעה. סכומים אלה יקוזזו משכר טרחת עורך הדין והוצאות המשפט שייפסקו לנתבע. תביעות העובד להחזר הוצאות ביגוד, חופשה כפויה, דמי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים נדחו כולן, שכן בית הדין מצא כי העובד לא עמד בתנאים הנדרשים בחוק או לא הביא ראיות מספיקות. גם טענת העובד כי תלוש השכר הסופי שלו היה פיקטיבי נדחתה, כאשר בית המשפט מצא כי גרסת הנתבעת לתלוש אותנטית. השופט ציין כי העובד העלה שאלות רבות לגבי אמיתות טענותיו בשל טענותיו הלא קוהרנטיות. ככלל, בית הדין מצא כי העובד לא הוכיח את טענותיו וכי התנהלות המעסיק הייתה חוקית ככלל. לעובד הזכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.