רע"א 1677/15

תקציר

במרכזה של הבקשה מחלוקת בנוגע לפירעון שני שיקים: האחד על סך 27,000 ₪ והשני על סך 8,000 ₪, שניהם חתומים על ידי המבקש והועברו לדוד דבוש, אשר לאחר מכן השתמש בהם לפירעון הלוואה מהמשיב, מלווה חוץ בנקאי. המבקש טען כי ההלוואה הפרה את חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות וכי השיקים הושגו במרמה בתרמית מקרקעין. עם זאת, הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי דחו את טענות המבקש, תוך שמירה על זכותו של המשיב לבצע את השיקים. בית המשפט המחוזי קבע, כי ההגנות לפי חוק ההלוואות אינן חלות על המבקש, שכן הוא לא היה צד לעסקת ההלוואה בין המשיב לבין דבוש. המבקש ביקש לערער על כך בטענה כי ההגנות צריכות לחול על צדדים שלישיים המעורבים בעסקאות מסוג זה, אך טענה זו נדחתה בעקביות. המשיב ראה בניסיונותיו המשפטיים החוזרים ונשנים של המבקש אמצעי להתחמקות מפירעון חובות. בסופו של דבר, בית המשפט העליון לא מצא בבקשה נפקות עקרונית חדשה המצדיקה ביטול החלטות קודמות ופסק נגד המבקש, תוך שהוא מורה לו לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המשיב בסך 5,000 ₪.