ע"ע 54999-02-11

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת בין מעסיק לעובדים לשעבר בנוגע לאי המצאת טופס 106 על ידי המעסיק, הדרוש לעובדים לצורך קבלת החזרי מס. העובדים הגישו תביעה נגד המעסיק, ובית הדין האזורי בבאר שבע הורה למעסיק להעביר את הטפסים לעובדים. לאחר מכן ניסה המעסיק לבטל את פסק הדין, שנדחה על ידי בית הדין. המעסיק טען כי יש לספור את פסק הדין מיום ההחלטה בבקשה לביטול ולא ממועד פסק הדין המקורי, אך בית הדין דחה טענה זו שכן תקנות סדר הדין של בתי הדין לעבודה אינן כוללות הוראה דומה. עוד טען המעסיק כי הערעור עוסק בסמכותו של בית המשפט קמא, אשר יש לדון בה בערעור עצמו. עם זאת, בית הדין דחה טענה זו בקובעו כי סיכויי הצלחת הערעור נמוכים, וסמכותו של בית הדין לעבודה בתיק ברורה. זאת ועוד, טעותו של המעסיק בהיבט הפרוצדורלי לא היוותה סיבה מיוחדת להארכת המועד להגשת ערעור, במיוחד בהתחשב בכך שניתן היה למנוע את הטעות באמצעות בחינה שגרתית של התקנות. בסופו של דבר, דחה בית הדין את הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור והורה למעסיק לשלם את הוצאות העובדים.