תלה"מ 11534-07-19

תקציר

פסק דין זה נובע משלוש תביעות נפרדות – תביעה למזונות, תביעת רכוש ותביעה הנוגעת לקטינות של בני הזוג – שהגישה אישה נגד בעלה ואביו בעקבות התפרקות נישואיהם של בני הזוג. בית המשפט מתייחס תחילה לתביעת המזונות. בית המשפט קובע כי טענות האישה בדבר הכנסותיו הגבוהות של הבעל היו מוגזמות ולא הוכחו, ומורה לה להשיב מחצית מהמזונות ששילם הבעל מאז צו המזונות הזמני בשנת 2019. הבעל והאישה מצווים לשאת בהוצאות הקטינים בעת שהותם עם כל אחד מההורים, ולהתחלק שווה בשווה בהוצאות הרפואיות, החינוכיות והוצאות מוגדרות אחרות הקשורות לילדים. פסק הדין גם מחייב את הצדדים לחלוק באחריות ההורית, לרבות חלוקה שווה של זמן השהייה עם הילדים. בהתייחסו לתביעת הרכוש, בית המשפט קובע כי האישה לא הצליחה להוכיח את טענת הבעלות שלה על בית המגורים שנבנה על קרקע השייכת להוריו של הבעל. בית הדין קובע כי האישה זכאית להחזר בגין מחצית ההוצאות שהוצאו בבניית בית המגורים, המחושבות כ-574,596 ₪, ומורה לנתבע מס' 2 (אביו של הבעל) לשלם סכום זה לאישה. לאחר מכן מאזן בית המשפט את משאבי בני הזוג על פי חוק יחסי ממון, ומוצא כי לשני בני הזוג חלק שווה של 500,000 ₪ כל אחד, לאחר התחשבות בגורמים כלכליים שונים. בית המשפט גם מורה לאישה לשלם את מלוא שכר טרחתו של רואה החשבון המומחה שמונה בתיק, וכן הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 שקל לכל אחד משני הנתבעים. לבסוף, פסק הדין מתייחס לתביעה בעניינם של הקטינים. בית הדין מוצא כי טענות האישה בדבר ניכור הורי כלפי הבעל לא היו מבוססות, ומורה לשני ההורים לפעול בהתאם להמלצות מכון טיפולי בנוגע לתיאום הורי ולטיפול בילדים. המלצות המכון, שקיבלו תוקף על ידי בית המשפט, כוללות הסדרי מגורים לילדים, הדרכת הורים וטיפול רגשי לאחד הקטינים.