ע"א 5205/08

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בעיכוב ביצוע חלקי של פסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז. פסק הדין מחייב את המבקשת לשלם למשיב פיצוי בסך של כמיליון ₪ בגין נכות שנגרמה למשיב בתאונת דרכים. התאונה אירעה בחודש פברואר 2002, והמשיבה סבלה מחבלות שונות שהצריכו אשפוז ושיקום. המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה והעניק למשיב גמלת נכות. הנכות הצמיתה הוערכה בשיעור משוקלל של 54.07%, אך המכון הגדיל אותה ל-79%. אין מחלוקת בדבר החבות, והמבקש מערער רק על סכום הפיצוי שנפסק. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב והורה למבקש לשלם 2,201,251 ₪, אשר לאחר ניכוי תשלומי המוסד לביטוח לאומי הסתכמו בסך של 966,804 ₪. המבקש ערער על פסק דין זה ובמקביל ביקש עיכוב ביצוע חלקי, נשוא פסק דין זה. המבקש טוען כי פסק הדין חורג מהסבירות וכי חלק מהרכיבים גבוהים יתר על המידה. המשיב, לעומת זאת, סבור כי יש לבצע את פסק הדין לאלתר. עם זאת, לאחר ששקל את טענות הצדדים, החליט בית המשפט להיעתר חלקית לבקשת המבקש. בית המשפט מכיר בכך שביצוע פסקי דין צריך להתבצע בדרך כלל באופן מיידי. ובכל זאת, במקרה זה, מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. אכן, קיימת אפשרות שהמשיב יתקשה להשיב את סכום הפיצוי המשמעותי אם ערעורו של המבקש יתקבל. זאת ועוד, מאחר שהמשיב כבר קיבל 350,000 ₪ והטבות מהמוסד לביטוח לאומי, עיכוב חלקי של הביצוע לא יגרום נזק משמעותי. הדבר נכון במיוחד בהתחשב בכך שחלק גדול מהפיצוי שנפסק הוא בגין נזקים עתידיים. בנוסף, המבקש, חברת ביטוח, הוא בעל יציבות כלכלית ויכול לפצות את המשיב אם ערעורו לא יצלח. אשר לסיכויי ההצלחה בערעור, אף שבית המשפט אינו סבור כי הם גבוהים כפי שטוען המבקש, הוא מגיע למסקנה כי הסבירות מספקת, לצד מאזן הנוחות, כדי להצדיק קבלה חלקית של הבקשה. לפיכך, נדרש המבקש לשלם את יתרת החוב למשיב, ואילו העברת סך 350,000 ₪ מתעכבת עד לקבלת החלטה בערעור.