ע"פ 7248/17

תקציר

שני ערעורים הוגשו על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שלא לפסול עצמו מלדון בתיק של מספר נאשמים שהואשמו בעבירות שונות, בהן שוחד, הקשורות לפעילות חברת מי אביבים 2010 בע"מ, תאגיד המים של תל אביב-יפו. המערערים טענו כי הרשעתו הקודמת של בית המשפט באחד הנאשמים והתבטאויותיו במהלך מתן גזר הדין יצרו חשש למשוא פנים ופגעו בעניינם. עם זאת, שופט בית המשפט העליון דחה את הערעורים והדגיש כי החלטת בית המשפט המחוזי נוסחה בקפידה ולא הצביעה על פגיעה כלשהי כלפי המערערים. השופט הדגיש כי התייחסותו של בית המשפט לנאשמים האחרים הייתה מינימלית ואינה מצדיקה פסילה, מה גם שהנאשם המורשע הודה באשמה מבלי שנשמעו כל משפט או ראיות. עוד ציין השופט כי בית המשפט לא גיבש עמדות כלשהן ביחס למעשיהם של המערערים וניסה להישאר אובייקטיבי. בנוסף, הקשר המשפחתי שהזכיר בית המשפט בין שניים מהנאשמים לא היווה סיבה מספקת לפסול את השופט, מה גם שלא השפיע על משוא הפנים של בית המשפט. לפיכך, הגיע השופט למסקנה כי אין מדובר במקרה חריג המחייב פסילת שופט ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי.