ת"א 68257-08-21

תקציר

השופט דחה את הבקשה לסעד זמני, בנימוקים שונים. ראשית, חל שיהוי מופרז בהגשת הבקשה, שכן המבקש ידע על התלונות שנים רבות אך לא הגיש את הבקשה בדחיפות. שנית, הסעד המבוקש לא היה צו מניעה אלא שינוי דרסטי במצב הקיים, שהיה כמעט זהה לסעד הסופי שהתבקש בהליך העיקרי. השופטת הדגישה כי סעד זמני המשנה את המצב הקיים ניתן רק במקרים חריגים, וזה לא היה אחד מהם. המבקש גם לא הציג ראיות מספיקות לסכנות מיידיות וחמורות הנובעות מהפעלת המסעדה. מאזן הנוחות נטה לטובת המשיבים, שכן המסעדה פעלה כדין במשך שנים רבות, ויש לערוך בירור מסודר של הטענות במקום הסעדים הדרסטיים המבוקשים. בנוסף, הטענות בדבר היעדר רישיון עסק לא הספיקו כדי להצדיק את קבלת הבקשה, מה גם שהרישיון נשלל מסיבות פרוצדורליות והמסעדה פעלה עם רישיון תקף עד לאחרונה. גם טענותיו של המבקש בדבר סכנת חיים לא הוכחו, וחוות הדעת של מומחי המבקש לא התבססו על בדיקה ראויה של מתקני המסעדה. ככלל, הבקשה לסעד זמני לא הייתה מספקת ולא ראויה, ועל כן היא נדחתה. החלטה זו לא קבעה מראש את ההליך העיקרי בשום צורה, והמבקש נדרש לשאת בהוצאות הבקשה.