ת"פ 47022-05-14

תקציר

הנאשם הורשע בהחזקת נשק, לרבות מטען חבלה אלחוטי מאולתר המסוגל להרוג, והחזקת חשיש לצריכה עצמית במקום עבודתו, בבית ספר ועל גופו. גזר הדין פירט את הסכנות הטמונות במעשיו של הנאשם, לרבות הפגיעה הפוטנציאלית בילדים המשתמשים באולם הספורט הסמוך למקום בו הוסתרו המכשירים. התובע טען לעונש של 3.5 עד 5.5 שנות מאסר, ואילו ההגנה ביקשה עונש קל יותר, תוך ציון מאפייניו האישיים החיוביים של הנאשם והתנדבותו. שישה עדי אופי העידו על אופיו הטוב של הנאשם. עם זאת, השופט קבע כי חומרת העבירה, יחד עם היעדר חרטה ואחריות מצד הנאשם, מצדיקים החמרת הענישה. בהתחשב בערך החברתי שנפגע, בסכנה הנשקפת ממנו ובמדיניות הענישה הרווחת, קבע השופט כי טווח הענישה הראוי הוא בין 2 ל-5 שנות מאסר. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 4 שנות מאסר, בניכוי ימי המעצר, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 3,000 ₪ או 20 ימי מאסר. השופט גם גזר 4 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, במהלכן אסור לנאשם לבצע עבירות הקשורות לסמים. ההחלטה ציינה גם את האפשרות לערעור כעניין שבדין.