פש"ר 3000/08

תקציר

התיק סובב סביב השכר הראוי לנאמן בתיק פשיטת רגל. הנאמן ניהל פעולות מורכבות שחרגו מהחובות הרגילות, לרבות איתור רכושו של החייב, ניהול הליכים משפטיים סבוכים והתדיינות בבתי משפט מקומיים וזרים. השכר הסטנדרטי הקבוע בתקנות לנאמנים מבוסס על אחוז מהכספים שהתקבלו ואינו מפצה כראוי על העבודה החריגה שעשה הנאמן במקרה זה. בית המשפט דן בעקרונות העומדים בבסיס קביעת שכר הנאמנים, תוך הדגשת הצורך לעודד נאמנים להגדיל את הכספים העומדים לרשות הנושים באמצעות איתור והשבת נכסי החייב. בית המשפט מכיר אמנם בהעדפה הכללית לקביעת שכר בהתאם למסגרת הרגולטורית, אך מכיר בכך שישנם מקרים בהם גישה זו עלולה להוביל לעיוות ולתוצאה בלתי מספקת. במקרים כאלה, לבית המשפט שיקול דעת לסטות מהתקנות ולפנות למקורות חיצוניים, כגון כללי לשכת עורכי הדין או הנוהג המקובל, כדי לקבוע פיצוי הוגן. בית המשפט מוצא כי מאמצי הנאמן במקרה זה היו חריגים ולא שגרתיים, ומצדיקים שכר מיוחד. היא גם עולה בקנה אחד עם שיקולי מדיניות כדי להניע נאמנים לקחת על עצמם משימות מורכבות כאלה. לאחר ששקל את עמדת הנושים ואת הסכמת רוב הנושים, בית המשפט פוסק לטובת בקשת הנאמן. הנאמן יהיה זכאי לשכר מבוסס תוצאה של 8% כולל מע"מ על כל הכספים שיוחזרו מעבר לתשלום הראשוני, מה שיבטיח כי שכרם תואם את מאמציו ויעודד את הנאמנים לקחת על עצמם משימות מאתגרות לטובת כל הצדדים המעורבים.