עש"א 17027-08-20

תקציר

פסק הדין דן בסמכות המוקנית בסעיף 45 לפקודת רופאי השיניים לבטל, להתלות או לנזוף ברישיון רופא שיניים. הוא מדגיש את ההוראות להצגת הגנה ואת זכות הערעור לפי סעיפים 47 ו-51 לפקודה. השופט מדגיש את הריסון השיפוטי בביקורת על החלטות משמעתיות, אך מבהיר כי אין הדבר שקול לאי מעורבות. רמות שונות של ריסון מתאימות בהתאם לנושא, תוך הכרה ביכולת המוסדית של רשויות המשמעת. עם זאת, בית המשפט שומר על המילה האחרונה בשאלות משפטיות ובהגינות פרוצדורלית. באשר לטענות המערער להגנה מפני צדק ואכיפה בררנית, מקבל השופט את ניתוח הוועדה, ואינו מוצא כל ראיה התומכת בטענות אלה. השופטת מסכימה עם החלטת הוועדה בעניין עבירת המשמעת הנוגעת לשלטים והסרתם, וכן עם סוגיית הפרסומות המטעות. השופט מציין כי מסקנות הוועדה בנושאים אלה הן בתחום מומחיותה וראויות לאיפוק רב מצד בית המשפט. הנושא המשמעותי הוא הפרסום באתרי אינטרנט, שם מוצא השופט היעדר ראיות מספיקות לתמיכה באחריות המשמעתית המוטלת על המערער. השופט מותח ביקורת על החלטת הוועדה בעניין זה, וקובע כי היא נעדרה תשתית עובדתית ראויה ולא ערכה ניתוח ממצה של ההגדרה הרגולטורית של 'פרסומת'. כתוצאה מכך, השופט מבטל את האחריות המשמעתית הקשורה לפרסום באינטרנט ורואה את התליית הרישיון שהוטלה בלתי מידתית. במקום זאת, השופט מחליף אותה בהודעה משמעתית, המזהירה את המערער מפני התנהגות עתידית. סיכומו של דבר, הערעור מתקבל בחלקו. האחריות המשמעתית לפרסום באתר מבוטלת, אך האחריות לרפואת שיניים בלתי הולמת ולהפרת הפקודה באמצעות שילוט ותוכן מטעה נשמרת. השופט מקבל את הערעור על הצעדים המשמעתיים ומשנה את העונש מהשעיית רישיון להודעה משמעתית. פסק הדין מועבר לצדדים, והתיק נסגר.