בע"מ 9182/18

תקציר

פסק הדין מתייחס לשני ערעורים על החלטת בית המשפט המחוזי, שקבע כי לבית המשפט אין סמכות להוציא צו הורות לעובר לפני הלידה, וכי אין צורך אפילו לדון בבקשה כזו בשלב זה. השאלה העקרונית המתעוררת היא האם בית המשפט יוכל לדון ואולי אף להוציא צווי הורות מותנים במהלך ההיריון. המבקשות טענו כי ההליך המשפטי הנוכחי יוצר שיהוי מיותר בהכרה בהורות, ופוגע בזכויות היסוד של האימהות להורות, לחיי משפחה ולשוויון. הם ביקשו לאפשר לבית המשפט לבחון ולהכריע בבקשות לצווי הורות לפני הלידה, שייכנסו לתוקף מיד עם הלידה. היועץ המשפטי לממשלה הכיר בבעייתיות בהליך הנוכחי, אך הסתמך על החלטת בית המשפט המחוזי. הם הציעו נוהל חדש, הממליץ כי ניתן יהיה להגיש בקשות לצווי הורות 60 יום לפני תאריך הלידה המשוער. הצו עצמו יינתן רק לאחר הלידה, לאחר שהוצגה תעודת לידה חיה. היועץ המשפטי לממשלה התחייב להתייחס לבקשה ולהכרה רטרואקטיבית בהורות, אם הבקשה תוגש בתוך 90 יום מיום הלידה. בית המשפט העליון הכיר במורכבות הסוגיה, ושקל את היתרונות של השינויים המוצעים אל מול השיטה הקיימת. בסופו של דבר הוחלט כי יש לקיים את עמדתו הנוכחית של היועץ המשפטי לממשלה, ובקשות רשות הערעור נדחו. החלטה זו התקבלה על בסיס הפתרונות החלקיים שכבר קיימים, אופיו הרגיש של התחום המשפטי ונכונותו של היועץ המשפטי לממשלה לבחון מחדש את ההליך באופן מחודש. בית המשפט הגיע למסקנה כי התרת השינויים המוצעים תאפשר הליך יעיל יותר, תוך התחשבות גם בטובת הילד.