רע"א 5488/20

תקציר

עניינה של פסק הדין בבקשה למתן רשות ערעור, אשר נדחתה ללא צורך בתגובות. ערכאת הערעור הדגישה את הסתייגותה הכללית מהתערבות בשיקול דעתו של בית משפט קמא בענייני סעד זמני, אלא במקרים חריגים, שלא נמצא כך. על פי סעיף 75 לחוק בתי המשפט, לבתי המשפט סמכות רחבה ליתן סעד זמני, גם לבקשת נאשם, ובית המשפט קמא פעל במסגרת זכויותיו בכך שנתן תחילה צו ארעי על סמך התרשמות ראשונית. עם זאת, לאחר דיונים שנערכו לאחר מכן, ביטל בית המשפט קמא את צו המניעה, תוך שהוא מדגיש כי סעד זמני לנאשמים הוא נדיר ומטרתו בדרך כלל לתמוך בסעד קבוע או להבטיח הליך תקין. בית המשפט ציין כי המבקש יכול היה לפנות לאפיקים משפטיים אחרים, כגון תביעות שכנגד או הליכים עצמאיים, מה גם שהליך סכסוך המקרקעין החל לאחר ההחלטה הקיימת. בית המשפט מצא כי לא נפגעו זכויות פרוצדורליות למבקש, למרות טענות בדבר היעדר הודעה על הגשות מסוימות. בהתחשב בשומות אלה, נדחתה בקשת רשות הערעור, והמבקש חויב לשלם לאוצר המדינה הוצאות בסך 5,000 ₪.