ע"ב 6803/04

תקציר

בית הדין קבע כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע, דני כהן, לבין הנתבעת, פלסטו-פולש, בנוסף להסכם המסחרי ביניהם בדבר העברת הפעילות המסחרית של החברה הקודמת של דני, צמר פלדה, לפלסטו-פולש. דני הועסק כנהג משאית וביצע עבודות הובלה עבור הנתבעת. בית הדין מצא כי העסקתו של דני החלה ביוני 2002 והסתיימה בתחילת אוגוסט 2003. באשר לשכר, בית המשפט קבע כי דני לא הביא ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענתו לשכר מובטח של 8,500 שקל לחודש ולכן פסק לו את שכר המינימום עבור תקופת העסקתו, המסתכם ב-19,443 שקל. עוד קבע בית המשפט כי דני קיבל מהנתבעת במהלך עבודתו 23,132 ₪, העולים על השכר לו הוא זכאי. לכן, הוא לא חייב כל תשלומים נוספים עבור שכר. גם תביעותיו לגמול שעות נוספות ודמי הבראה נדחו מחוסר ראיות. עם זאת, דני זכאי לתשלום עבור פדיון שישה ימי חופשה, בסך 800 שקל. בית הדין דחה גם את תביעותיו של דני לפיצויים בגין הפרת הסכם העבודה ופיצויי פיטורים, שכן הוא לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו והעסקתו הופסקה כדין על ידי הנתבעת בשל התנהגותו הפסולה. בסופו של דבר, התביעה נדחית, ודני נדרש לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.