ע"א 153/77

תקציר

פסק הדין של בית המשפט העליון התייחס לשכר טרחתם של מנהלי העיזבון בעיזבונו של רפאל אלושווילי, שנפטר בשנת 1973, והערעור נסוב סביב החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בנושא. בית המשפט קבע כי תפקידו של מנהל העיזבון הוא של סוכן או נאמן של העיזבון, שמונה על ידי בית המשפט ופועל בהנחיה ישירה שלו, ולכן כל הסכם בדבר שכר טרחתם בין היורשים למנהלי העיזבון אינו מחייב את החלטת בית המשפט. בית המשפט לא צריך לקבוע את שכר הטרחה על סמך הסכמים בין היורשים לבין מנהלי העיזבון, אלא להפעיל את שיקול דעתו להחליט מה סביר. במקרה זה, בית המשפט פסק שכר טרחה מופרז של 8% למנהלי העיזבון, אשר יש לתקן בהתאם להנחיות שנקבעו. יש לברר את שווי העיזבון על סמך ממצאיו של בית משפט קמא, למעט סכומים שהועברו לבעלותה של אם המשפחה לפני מות האב, ולשלם שכר טרחה מיוחד למנהלי עיזבון רק בגין פעולות הדורשות התערבות משפטית. מנהלי העיזבון נדרשים גם למסור דו"ח מפורט על הרווחים שנצברו מהסכומים שהחזיקו, אותו יש לכלול בנכסי העיזבון. השופט שמגר מוסיף וממליץ לבית המשפט המחוזי להתוות לוח זמנים לסיום חלוקת העיזבון ולקבוע האם ניתן להסיק מסקנות כלשהן בנוגע למכירת בית לכאורה ללא אישור מראש של בית המשפט. השופט אשר מסכים עם קביעתו של השופט שמגר, ואילו השופט לוין חולק על חלקו וקובע כי על בית המשפט לכבד הסכם שכר טרחה בין כל היורשים, כל עוד אין נסיבות מיוחדות המחייבות אחרת.