ע"א 5116-11-12

תקציר

פסק הדין דן בעקרון השוויון ובחשיבותה של הזכות לשוויון במשטר החוקתי בישראל, תוך הדגשת חומרת ההפליה כפגיעה בזכויות אדם. מדובר בסירוב לתת שירות על רקע נטייה מינית, המהווה עבירה על חוק איסור הפליה. סעיף 3(א) לחוק זה אוסר על הפליה באספקת מוצרים או שירותים ציבוריים מכמה טעמים, לרבות נטייה מינית. טענת הנתבעים כי אמונתם הדתית הניעה את פעולתם אינה הגנה תקפה, שכן העסק מוצג לציבור ללא כל שיוך דתי. יתר על כן, חופש הדת של הבעלים אינו נפגע על ידי אירוח האירוע של המשיבים. פסק הדין מדגיש את ההבחנה בין המרחב הפרטי לציבורי, וקובע כי פרטים אינם יכולים לכפות את השקפותיהם הדתיות על אחרים במרחב הציבורי. מכיוון שהעסק ממוקם ברשות הרבים, הוא כפוף לחוקי אי-אפליה. בית המשפט מקבל את החלטת בית המשפט קמא, דוחה את הערעור ומחזק את הדרישה לקיום חקיקה נגד אפליה. סכום הפיצוי, שבית המשפט רואה בו סביר ועולה בקנה אחד עם מקרים דומים, מאושר אף הוא. לפיכך, הערעור נדחה, והנתבע מחויב לשאת בהוצאות התובעים.