בש"א 2076/06

תקציר

חברת יזמות, התובעת, תבעה את מדינת ישראל ואת מינהל מקרקעי ישראל על כך שלא כיבדו חוזה להחזר לתובעת מחצית מעלויות הפיתוח על פי הסכם פרוגרמה להקמת מתחמי דיור. סכום התביעה עמד על 27 מיליון שקל, אך התובע טען כי הנזקים בפועל היו 55 מיליון שקל. התיק הסתבך בשני תיקים קשורים נוספים: האחד משנת 1993, שבו ניתן פסק דין חלקי, ותביעה נוספת של המדינה והמינהל נגד התובע. בשל פרישתו הצפויה של השופט שמונה לתיק בשנת 1993, אוחדו שני התיקים. המבקשים (המדינה והמינהל) טענו כי התביעה הנוכחית זהה לתביעה משנת 1993 ויש לדחות אותה מאחר שאותן סוגיות כבר הוכרעו. השופט הסכים וקבע כי התובע מיצה את האפשרויות העומדות בפניו במהלך ההליך הממושך משנת 1993 וכי דיון מחודש יהווה עוול. עם זאת, השופט התיר לתובע לטעון להשלכות החלטת ממשלה משנת 1994, שלא הועלתה קודם לכן, על החזר הוצאות פיתוח. השופט הגיע למסקנה כי הייתה פעולה של בית המשפט בנוגע לסעד המבוקש, כלומר תביעת התובע נדחתה ברובה, אך שני הצדדים יכלו להציג טיעונים לגבי ההחלטה משנת 1994. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ופסק הדין ניתן ביום 23.6.06.