עמ"נ 21468-06-14

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על החלטת ועדת הערר בדבר הפיצויים הנתבעים על ידי המשיבים שנכסיהם גובלים בתכנית פוגענית. ראשית, בית המשפט מסכים לקביעתה של ועדת הערר כי נכסי המשיבים גובלים בתכנית הפוגעת בדרך שכונתית צרה. לפיכך, הם זכאים לפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה. שנית, בית המשפט מסרב להתערב בחוות דעתו של השמאי המייעץ באשר להיקף הפגיעה בנכסי המשיבים, נוכח מעמדו ושיקול הדעת התכנוני המקצועי המוקנה לו. חוות הדעת של השמאי המייעץ מפורטת ומבוססת על תכניות קיימות ותפקידו כמומחה בשאלות שמאות. שלישית, בית המשפט קובע כי התכנית הפוגעת כרוכה באלמנטים פוגעניים ובלתי צפויים, ולפיכך מהווה פיתוח עירוני מעבר לצפוי באופן סביר. התוכנית אמנם מבקשת להרחיב את רובע העסקים המרכזי, אך היא גם מגדילה את גובה הבנייה, משנה את הסדרי התנועה ומצמצמת את ההפרדה בין בתי המשיבים לבין הרובע. לבסוף, בית המשפט מסכים עם החלת סעיף 200 לחוק התכנון והבניה על ידי ועדת הערר, הפוטר את הוועדה המקומית מתשלום פיצויים בגין דירות בשיעור ירידת ערך של 2%, אך לא עבור דירות בשיעור של 4%. הוועדה המקומית חויבה לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪.