בר"מ 5961/15

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לצו ביניים לעצירת ביצוע הליך מכרזי. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הבקשה, שהוגשה על ידי מציע שהצעתו נפסלה בשל תקלה טכנית, וביקש לעכב את המכרז של רשות מקרקעי ישראל למתן שירותים הקשורים לביצוע פסקי דין ופינוי קרקעות. בית המשפט ביסס את החלטתו על שני שיקולים מרכזיים: סיכויי הצלחתו של העותר ומאזן הנוחות. בית המשפט המחוזי, וכעת גם בית המשפט העליון שאישר את ההחלטה, נתן משקל רב יותר למאזן הנוחות, שהעדיף את המשיבים. זאת, בין היתר, בשל אופיו קצר הטווח של החוזה, חשיבותו התפעולית של הליך המכרז והיעדר שיהוי משמעותי בהגשת העתירה. עוד ציין בית המשפט העליון כי טענת העותר בדבר אי התאמה בין החלטותיהם של שני שופטים שונים בבית המשפט המחוזי אינה ראויה, שכן לשופט מרזל הייתה גישה למידע שלא היה מצוי בפני השופט שחם בעת קבלת החלטותיהם. מבלי להורות על תגובת המשיבים, נדחתה הבקשה לצו ביניים, והותירה את החלטת בית המשפט המחוזי המקורית על כנה, וכך ניתן להמשיך בהליך המכרזי ללא הפרעה. פסק דין זה מחזק את העיקרון לפיו בתי המשפט מהססים ליתן צווי ביניים בתיקי מכרזים הנוגעים לחוזי שירות, במיוחד כאשר קיימת תקופת יישום קצרה והעותר כבר מספק את השירותים המדוברים.