עמ"ת 8881-08-11

תקציר

המערער נעצר עד תום ההליכים המשפטיים בגין ריבוי עבירות לרבות פריצה וכניסה, גניבה, גרימת נזק לרכוש ונהיגה ללא רישיון. בערעור נטען, כי היה על בית משפט קמא להיענות להמלצת קצין המבחן לשבץ את המערער בקהילה טיפולית לטיפול גמילה מאלכוהול, דבר שיש בו כדי לשלול את המסוכנות. עם זאת, ערכאת הערעור אישרה את החלטת בית משפט קמא והסכימה כי שלב המעצר אינו המועד המתאים להליך שיקומי, מה גם שהתיק העיקרי כמעט הסתיים והמערער לא הראה ניסיונות להתחיל בשיקום קודם לכן. המערער כבר הודה באשמה וממתין לגזר הדין. ערכאת הערעור הדגישה כי הליכי שיקום נשקלים בדרך כלל בשלב גזר הדין והם חריגים בשלב המעצר. למרות ששירות המבחן המליץ על טיפול שיקומי, בתי המשפט אינם מחויבים לפעול על פי המלצה זו. זאת ועוד, הממונים על המערער לא סייעו לו בעבר, ושירות המבחן לא המליץ על פיקוח חלופי. לפיכך נדחתה העתירה לביטול צו המעצר, וההחלטה המקורית התקבלה.