בג"צ 6696/02

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי הזכות לשימוע לפני פגיעה בגופו או ברכושו של אדם אינה מוחלטת, וניתן להגבילה בנסיבות חריגות, כגון במהלך פעולות צבאיות למאבק בטרור. בית המשפט מכיר באיזון בין זכויות הפרט לבין צורכי הציבור במקרים כאלה, ומכיר בכך שיש לשקול את הזכות לשימוע מוקדם אל מול הסיכונים לחיי החיילים ולהצלחת פעולות צבאיות. בית המשפט מבין אמנם את חששותיהם של העותרים, אך מדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו הספציפיות. לפיכך, אין זה ראוי לתת החלטה גורפת שתחול על כל המקרים של הריסת בתים פוטנציאלית. תחת זאת, בית המשפט מותיר בידי המפקד הצבאי המשיב להעריך כל מצב ולקבוע את רמת הסיכון הכרוכה בכך, תוך הבטחת קיומו של מידע מהימן המצדיק שימוש באמצעים מבצעיים. פסק הדין מדגיש כי זכות השימוע היא זכות יחסית, והיקפה משתנה בהתאם לסיטואציה. בדחותו את העתירות המקיפות מדגיש בית המשפט את מורכבותן של הנסיבות הביטחוניות ואת הצורך בהערכות בכל מקרה לגופו.