ע"פ 6753/23
פסק-דין עליון
תקציר
ערכאת הערעור החליטה לדחות את הערעור, בקובעה כי לא התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בגזר דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט הדגיש כי בתי המשפט לערעורים נמנעים בדרך כלל מלשנות עונשים אלא אם נפלה טעות משמעותית או חריגה ממדיניות הענישה המקובלת. במקרה דנן שקל בית המשפט המחוזי גורמים שונים כגון הודאתו של המערער, הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה, תקופת מעצרו ונסיבותיו האישיות. חרף חומרת העבירה, שכללה ירי לעבר בניין מגורים וסיוע של המערער לנהיגה ללא רישיון, נקבע כי העונש הולם. הצורך בענישה מחמירה בעבירות נשק שב והודגש ושיקף את נחישותה של המדינה להילחם בעבירות אלה. מעורבותו של המערער הייתה משמעותית, שכן נהג ברכב במהלך האירוע והפגין זלזול בחוק. אף שלא הורשע ספציפית בירי באזור מגורים, בית המשפט המחוזי יכול היה לשקול זאת בבואו לקבוע את העונש, בהתחשב בכתב האישום המתוקן שבו הודה המערער. השופטים י' אלרון ור' רונן הסכימו עם פסק דינה של השופטת ג' כנפי-שטייניץ, והערעור נדחה בסופו של דבר.
חקיקה מקושרת
ע"פ 6753/23 בסול נזאר נ. מדינת ישראל, עליון (1.4.2024)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.