ע"א 17913-08-20

תקציר

פסק הדין בערעור ובערעור שכנגד במקרה זה שעניינו סכסוך משכיר-שוכר נדחה. בית המשפט מצא כי טענות המערערת בדבר היעדר יריבות והיעדר זכויות חניה אינן עקביות וסותרות את הראיות שהוצגו. ממצאיו של בית משפט קמא כי המערערת הפרה את הסכם השכירות בכך שחנתה בנכס ללא רשות ואי תשלום דמי שכירות נתמכו בחומר הראיות ואין להתערב בהם. זאת ועוד, אישר בית המשפט קמא את קביעתו של בית משפט קמא כי קיימת עילת פינוי בשל התנהגותו המטרידה של המערער כלפי שכניו. השופטים הסכימו עם החלטתו של בית משפט קמא להעניק למערערת סעד מן היושר, בהתחשב בשכירותו הארוכה של המערער ובנסיבותיו האישיות, כמו גם בהתנהלות הרוכשים והמערער שכנגד. כן דחו את טענות המערערת שכנגד בדבר עילות פינוי נוספות הקשורות לפגיעה בנכס ודחו את תביעת המערערת לדמי שימוש בחניה. השופטים הדגישו כי על המערער לעמוד בתנאים שהציב בית משפט קמא בנוגע להתנהלותו והבהירו כי הוא עדיין יכול להתלונן על התנהגות שכניו בפני הרשויות הרלוונטיות. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות, והאוצר ישיב את הביטחונות שהופקדו על ידי המערערת.