עת"מ 18908-01-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה על החלטה תכנונית הנוגעת לפרויקט תמ"א 38 להריסה ובנייה מחדש של מבנה. טענות העותרים התמקדו בסוגיות תכנוניות, אך בית המשפט הדגיש כי הוא אינו מתערב בשיקול הדעת התכנוני של הרשויות אלא אם נפלו בהן פגמים משפטיים. הוועדה שקלה בכובד ראש את טענות העותרים, לרבות עריכת ביקורים באתר וקבלת חוות דעת מומחים, וקיבלה החלטות מנומקות היטב. באשר לציפוף יחידות הדיור, בית המשפט מצא כי אישור הוועדה ל-18 יחידות דיור היה מוצדק ועולה בקנה אחד עם תקנות התכנון והמדיניות המקומית. הודגש כי פרויקטים של הריסה ובנייה מחדש במסגרת תמ"א 38 מתומרצים לעידוד התחדשות עירונית והיערכות לרעידות אדמה, ותוספת היחידות שאושרו הייתה סבירה. גם טענת העותרים כי נפגעו זכויות הקניין שלהם נדחתה. בית המשפט אישר גם את ביטול החלוקה בין שני בניינים באתר על ידי הוועדה ואת החלטתה המשלימה, שהבהירה את המרחק בין מבנים ואישרה מרפסת. נמצא כי החלטות אלה היו בסמכותה של הוועדה והתבססו על שיקולים תכנוניים סבירים. הסדרי החניה, שכללו חללים תת-קרקעיים וחיצוניים, עמדו בתקנים ובהנחיות הלאומיים, והערכת הוועדה את התאמתם הייתה סבירה, במיוחד בהתחשב באילוצי האתר. בית המשפט הכיר בחששותיהם של העותרים לבטיחות ולנראות, אך אלה לא היו עילות מספיקות להתערבות, מה גם שהמצב לא היה שונה באופן מהותי מהקיים. לסיכום, בית המשפט לא מצא עילה משפטית המצדיקה התערבות בהחלטת הוועדה ועל כן דחה את העתירה, תוך התחשבות בנסיבות המקרה הספציפיות בכך שלא פסק הוצאות למשיבים והותיר כל צד לשאת בהוצאותיו.