בר"ע 20470-02-17

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בערעור שנדון בוועדה הרפואית לעררים (נפגעי פעולות איבה) בנוגע לתביעתו של מבקש להטבות הקשורות לנכות. החלטת הוועדה להגביל את הדיון בערעור לסוגיית נכות העין, למעט צלקות, הביאה לפגיעה בזכותה של המבקשת להציג את טענותיה במלואן. ועדת הערר מוצאת כי המבקש הוטעה ולא היה מוכן כראוי לטפל בבעיות צלקות, דבר המצדיק את החזרת המקרה לוועדה לדיון נוסף. החלטה זו מתבססת על ההנחה הסבירה של המבקש כי הערעור יתמקד בענייני עיניים, כפי שנמסרו על ידי הוועדה. עם זאת, הוועדה מבהירה כי הרכבה הקיים של הוועדה, הכולל מומחה לכירורגיה כללית ומומחה לכירורגיה אורתופדית, מספיק כדי להעריך את הצלקות, כפי שנפסק במקרה דומה, דבה (ארצי) נא/94-99 ארבל. ההרכב מדגיש כי יש לאפשר למבקשת להגיש טענות וראיות נוספות בנוגע לצלקות, מה גם שלא נמסר לה על היקף הדיון. בנוסף, אם הפונה מציג חוות דעת של מומחה לכירורגיה פלסטית, על הוועדה להתייעץ עם מומחה בתחום זה. פסק הדין מורה על החזרת התיק לוועדה הרפואית לעררים, מאפשר למבקשת להציג את טענותיה בנושא הצלקות ומחייב את הוועדה לדון בהן. כמו כן, נדרש המשיב לכסות את הוצאותיו של המבקש, הקבועות על סך של 1,000 ₪. ההחלטה היא סופית ותועבר לשני הצדדים.