ע"פ 6325/11

תקציר

הערעור מערער הן על הרשעתו והן על גזר דינו של המערער בעבירות שוד. השאלה העיקרית היא האם שגה בית המשפט המחוזי בקבלו את עדותו של שותף, אשר כהן, כראיה העיקרית נגד המערער, והאם די בראיות הנוספות שהציגה התביעה כדי לאשש את עדותו של כהן, כנדרש בחוק כאשר שותף מעיד לפני תום משפטו. המערער וכהן הואשמו במשותף בשוד. כהן הודה, העיד נגד המערער ובסופו של דבר נגזרו עליו 24 חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי קיבל את עדותו של כהן והרשיע את המערער וגזר עליו 30 חודשי מאסר. על פי הראיות, כהן יזם את השוד, מסר מידע על מצבו הכלכלי של המתלונן וניסה לשבש את החקירה. בית המשפט המחוזי מצא את עדותו של כהן אמינה בכל הנוגע לזיהויו של המערער כשותף לדבר עבירה, חרף סתירות מסוימות בהודעותיו. באשר לדרישת הראיות הנוספת, קבע בית המשפט כי התביעה הציגה חמש ראיות המהוות חיזוק משמעותי, ואף "סיוע מוחלש", לרבות מבנה גופו של המערער, קולו ושטף דיבורו, וכן דבריו בחקירתו במשטרה. בית המשפט מצא כי תוספות אלה קשורות במישרין לשאלת מעורבותו של המערער בעבירה, והיו להן פוטנציאל שכנוע משמעותי. בית המשפט עמד גם על עקרון אחידות הענישה וקבע כי בצדק איזן בית המשפט המחוזי בין השיקולים השונים לעניין גזר הדין, והצדיק את הפרש ששת חודשי המאסר בין המערער לבין כהן. השופט הנדל הגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעור, הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. השופט ג'ובראן והשופט מלצר הסכימו.