ס"ע 50953-07-11

תקציר

פסק הדין דן בהחלטת האגף להערכת תארים ודיפלומות מחו"ל במשרד החינוך שלא להעניק תעודת שקילות לתובע שלמד לתואר בחו"ל. האגף אחראי על הערכת תארים זרים להטבות שכר בשירות המדינה. התובע, עובד שירות בתי הסוהר, למד לתואר בשלוחה מקומית של אוניברסיטה זרה בישראל. על רקע חשדות לתרמית בתארים שהוענקו על ידי הסניף, הוחלט באגף לבחון באופן פרטני את בקשתו של כל מועמד לתעודת שקילות. במהלך הבדיקה הפגין התובע חוסר ידע על לימודיו ולא הצליח להסביר סתירות מסוימות ברישומיו. האגף החליט שלא להכיר בתואר שלו כשווה ערך לתואר ישראלי, מה שהוביל את התובע לעתור לבית הדין לעבודה לראיון חוזר. בית המשפט פסק לטובת האגף, וקבע כי בחינת בקשות השקילות על ידי המדינה הייתה סבירה וחוקית, במיוחד בהתחשב בנסיבות החריגות שאפפו את הסניף. גם טענות התובע בדבר אחריותה של המועצה להשכלה גבוהה וזכותו לתעודת שקילות אוטומטית נדחו, שכן בית המשפט לא מצא ראיות למעשים פסולים מצד המועצה. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת התובעת על סמך הסתמכות ואישר כי למדינה סמכות לערוך ראיונות פרטניים. ככלל, בית המשפט מצא כי ההחלטה שלא להעניק תעודת שקילות לתובעת עומדת בדרישות המשפט המנהלי, והדגיש כי שיקול דעתה של המדינה בעניין זה היה כדין. התובע חויב לשלם את הוצאות הנתבע, והאפשרות לערעור נותרה פתוחה.