ת"צ 7387-07-11

תקציר

להלן תקציר פסק הדין: פסק הדין מתייחס לבקשה לתיקון הסדר קודם בין המבקש לבין המשיב. הסדר הפשרה הראשוני שאושר בשנת 2014 התייחס לתביעה ייצוגית שהגיש המבקש, בטענה כי המשיב הפר את החוק בכך שגבה דמי אשראי מופרזים מהמבוטחים. הסדר הפשרה כלל הוראות לפיצוי לקוחות ותיקון מערכות המחשוב של המשיבה למניעת חיובי יתר עתידיים. עם זאת, התברר כי קיימים מצבים נוספים בהם המשיבה גבתה תשלום יתר מלקוחות. מצבים אלה כללו איחור בייצור, גבייה מאוחרת והצפת תשלומים. לאחר משא ומתן בין הצדדים הושג הסכם נוסף. בכלל זה, הגדלת הפיצוי ללקוחות בסך כולל של 3.4 מיליון ₪ בגין חיובי היתר הנוספים, והתחייבות של המשיבה לעדכן את מערכותיה למניעת חיובי יתר עתידיים. כמו כן הסכימה המבקשת להרחיב את הגדרת קבוצת הלקוחות הזכאית לפיצוי עד למועד הגשת הבקשה. המשיב הסכים שלא לגבות דמי זיכוי בגין איחור בגבייה שלא באשמת המבוטח. הצדדים הסכימו גם על העלאת שכר הטרחה לבא כוח המייצג. הבקשה לתיקון הסדר הפשרה הופנתה ליועץ המשפטי לממשלה, שנציגו ציין כי אין להם חוות דעת בנושא והותיר זאת לשיקול דעתו של בית המשפט. בית המשפט, לאחר שבחן את הבקשה ושקל את עמדת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לא מצא מניעה עקרונית לאשר את התיקון. בית המשפט ביקש מהמשיבה לספק נתונים כספיים התומכים בחישוב סכום הפשרה ותצהיר המאשר את התיקונים הנדרשים במערכות המחשוב שלה. למשיב ניתנה עד ליום 10.09.2017 המצאת מסמכים אלה, ולאחר מכן יקבל בית המשפט החלטה סופית בבקשה.