ע"פ 40034-01-14

תקציר

עניינו של התיק בערעור על החלטת בית משפט השלום, שהרשיע את המערער בתקיפת אשתו וגזר עליו 14 חודשי מאסר, קנס ופיצויים לקורבן. המערער ערער לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל חלקית את הערעור, זיכה את המערער ופסק לו פיצויים והוצאות בסך 70,000 ₪. הן התביעה והן ההגנה ערערו לבית המשפט העליון. המערער טען כי התלונה נגדו שקרית ומונעת מאינטרס כלכלי, וכי המדינה נמנעה מגילוי ראיות מסוימות. השופטים הסכימו עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי לא נפלה טעות בפסק דינו של בית משפט השלום, שכן הוא התבסס על עדויות של כמה עדים, ולא רק של המתלוננת. עם זאת, השופטים מתחו ביקורת על התנהלות המדינה במהלך ההליך, ובפרט על הימנעותה מגילוי ראיות מסוימות במועד, דבר שגרם לעיכובים מיותרים. הם ציינו כי המערער היה כלוא 511 ימים והסכימו כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות הגדלת הפיצוי שנפסק לו. השופט סעב קבע את הפיצוי על 188,129 שקל עבור ימי המאסר ושכר טרחת עורך הדין בתוספת מע"מ, ואילו השופטת שרון-נתנאל הציעה העלאה מתונה יותר, והסכימה עם מחצית הפיצוי שנקבעה על ידי בית המשפט המחוזי. השופט גרשון הסכים עם ההחלטה לקבל את הערעור ולהגדיל את הפיצוי, אך לא נקב בסכום. לפיכך התקבל הערעור פה אחד, והפיצוי נקבע על 94,065 שקל למאסר ו-29,702 שקל לשכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ.