עב"ל 250/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ערעור על פסק דין של בית המשפט האזורי בתל אביב הנוגע לתביעה להטבות שירות מיוחד. המערער, יעקב אלימלך, הגיש תביעה לשירותים מיוחדים אשר נדחתה בשנת 1998 והפכה להחלטה סופית מאחר שלא הוגש עליה ערעור. בשנת 2000 הגיש אלימלך תביעה שנייה לשירותים מיוחדים על סמך תיקון תקנה, אך לא קיבל מענה. הוא הגיש תביעה שלישית בפברואר 2001, וזכאותו לקצבה הוכרה, תחילה בשיעור של 50% ולאחר מכן בשיעור של 100%, למרות שקיבל גם קצבת ניידות. הערעור הנוכחי נועד לערער על החלטת בית המשפט המחוזי להעביר את עניינו של אלימלך לוועדת ערר חדשה שתקבע את זכאותו לשירותים מיוחדים בתקופה שבין נובמבר 1999 ליולי 2000. פסק הדין מדגיש כי לא ניתן לדון בערעור ללא מתן רשות ערעור, וגם אם כן, הערעור היה נדחה לגופו. זאת, בשל מגבלות סמכותה של ועדת הערר וסופיות ההחלטה הקודמת. עם זאת, פסק הדין מתקבל, בעיקר בהסכמת מוסד המשיב. פסק הדין מבהיר כי אין בו כדי לפגוע בזכותו של אלימלך לערער בנפרד על התביעה משנת 2000. הערעור נדחה ללא הוצאות, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי עומד בעינו.