בש"פ 5550/08

תקציר

בערעור זה ערער המערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע שהתנתה את החזרת רכבו שנתפס בפיקדון במזומן בסך 25,000 ₪. נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של ניסיון חבלה, סיכון חיי אדם ותקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, לאחר אירוע של זיוף כרטיסי אשראי ומרדף מכוניות מהיר. למרות שהושגה הסכמה עם המשיב בדבר מספר תנאים להשבת הרכב, נמשכה המחלוקת על הפקדת המזומן וערבות צד ג' בסך 80,000 ₪. בית המשפט המחוזי קבע תנאים אלה על מנת להבטיח חילוט עתידי פוטנציאלי של הרכב, נוכח השימוש הנטען בו לביצוע עבירות חמורות. המערערת טענה למצוקה כלכלית, וטענה כי הפיקדון שולל את הוראת בית המשפט לשחרר את הרכב, וטענה כי יש להסתפק בערבויות קיימות. עם זאת, המשיב עמד על כך שהפיקדון חיוני להבטחת החילוט הפוטנציאלי, ועולה בקנה אחד עם הוראות החוק המתירות החרמת רכב עם הרשעה. בית המשפט הבודק הדגיש את הצורך לאזן בין האינטרס הציבורי לבין זכויות הקניין של הפרט, תוך הדגשת חזקת החפות של המערער. בהכירו בחלופות, אישר בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי, וקבע כי סכום הפיקדון מידתי ואינו פוגע יתר על המידה בזכויותיו של המערער. המשיב אף הביע נכונות לקבל ערבות בנקאית במקום פיקדון במזומן, והציע למערער אפשרות להפטר. משכך, נדחתה העתירה להפחתת הפיקדון במזומן, ואישרה את תנאיו של בית משפט קמא להחזרת הרכב.