ו"ע 28079-10-15

תקציר

הדיון נסוב סביב השאלה האם מכירת בניין דירות מזכה בפטור ממס כדירת מגורים. הדירה נרכשה על ידי המוכרים כשלד מתוך כוונה להשלים את הפנים בעצמם. עיכובים בתכנונם הובילו אותם למכור את הדירה מבלי לסיים את עיצוב הפנים. עם זאת, כדי להיות זכאים לפטור ממס, הם שיפצו את הדירה באופן מינימלי כדי לעמוד בדרישות החוק של דירת מגורים. רשות המסים טענה כי השיפוץ היה זמני ונעשה לצורכי מס בלבד, ולכן אין לראות בדירה דירת מגורים, ואין להחיל את הפטור ממס. ועדת הערר הגיעה למסקנה כי פעולות המוכרים לא היוו תכנון מס שלילי או הפחתת מס לא ראויה. הוועדה קבעה כי הדירה עונה להגדרת "דירת מגורים" בעת המכירה, והקונים היו אדישים לחבות המס של המוכרים. בנוסף, הוועדה לא מצאה ראיות לכך שהמוכרים והקונים הסכימו לפרק את השיפוץ. לפיכך, החליטה הוועדה כי הפטור ממס חל, ורשות המסים לא יכלה להתעלם מעבודות השיפוץ. יתר על כן, הוועדה קבעה כי ההגדרה של דירת מגורים צריכה להתמקד בשימוש הפוטנציאלי בנכס ולא בנוכחותם של מתקנים פיזיים, אשר עשויים להשתנות מאוד באיכות ובעלות. בסופו של דבר החליטה ועדת הערר פה אחד לקבל את הערר, וקבעה כי המוכרים זכאים לפטור ממס על מכירת דירתם, וכל צד יישא בהוצאותיו.