עמ"ש 31693-08-11

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על ירושת עיזבון, בעיקר בנוגע למעמדם של בתו של המנוח, א', ובעלה, ש', כבנים ממשיכים. בית משפט קמא קבע כי לא הצליחו להוכיח את טענותיהם, והוביל לערעור זה. שני שופטים, שטמר וזרנקין, מסכימים שיש לקבל את הערעור. שניהם מוצאים כי היו שני חוזים: האחד העניק ל-א' ול-ס' מעמד של בנים ממשיכים – חוזה תקף – וחוזה נוסף, שנוסח בתצהיר חתום על ידי א', המפרט את תכליתו של מעמד זה, שנועד אך ורק לחלק את העיזבון. חוזה שני זה, לטענתם, תקף אף הוא ומהווה הסכם לטובת צד שלישי – המערערים, אחיו של א'. השופט שטמר סבור כי החוזה הראשון אינו "חוזה על פניו" – חוזה שבו ההסכם החיצוני אינו משקף את כוונתם האמיתית של הצדדים – אלא חוזה תקף בפני עצמו. השופט זרנקין, לעומת זאת, מסווג אותו כחוזה מלאכותי שכל מטרתו לנווט במערכת המשפט. השופטים מורים כי על א' ו-ס' למלא את התחייבויותיהם כאמור בתצהיר. הם מציעים שלוש אפשרויות למערערים, אחיו של א', בנוגע לעיזבון: 1) א' וש' יכולים לבחור להישאר הבעלים של כל הירושה על ידי תשלום לאחים את השווי המגיע להם; 2) לנסות לחלק את העיזבון, לשמור על מגרש 87 ולחלק את השאר; 3) למכור את כל העיזבון ולחלק את התמורה, לאחר ניכוי שווי מגרש 87. אם א' ו-ס' בוחרים באפשרות הראשונה, עליהם להודיע על כך לבית המשפט קמא ולהפקיד פיקדון כמחווה בתום לב. אם הם בוחרים באפשרות הראשונה או השנייה ולא עומדים בהתחייבויות, האחים יכולים לתפוס ולמכור את העיזבון. השופט שטמר מציע לוח זמנים לאפשרות השנייה ומתווה את השלבים לחלוקת העיזבון אם א' ו-ס' יבחרו באפשרות זו. אם א' ו-ס' לא יגיבו באופציה של בחירה או לא יבצעו את הפיצול בתוך ציר הזמן, העיזבון יימכר והתמורה תחולק. השופט וילנר, השופט השלישי, סבור כי החוזה המעניק ל-א' ול-ס' מעמד של בנים ממשיכים הוא "חוזה על פניו" ויש להכריז עליו כבטל. לפיכך, היא מציעה להחזיר את התיק לבית המשפט קמא להמשך טיפול. כל השופטים מסכימים כי על המערערים לשאת בהוצאות הערעור ולפסוק להם שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪ לשתי הערכאות.