רע"ב 5604/24

תקציר

במקרה של אסיר המבקש לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, פסק בית המשפט העליון שלא לאפשר לו לפקוד את קבר אחיו בשנה הראשונה למותו, בנימוק של שיקולי ביטחון. האסיר, המרצה עונש של 24 שנות מאסר בגין עבירות חמורות, טען כי מנהגי האבל האסלאמיים והסכם הפיוס בין משפחתו למשפחת הקורבן שוללים כל סכנה הנשקפת משחרורו הזמני. עם זאת, שב"ס והמשטרה טענו כי סכסוך פעיל עדיין מהווה סיכון משמעותי לאסיר ולסגל הליווי. בית המשפט המחוזי, בתמיכת שיקול דעתו של שב"ס, דחה את העתירה. בית המשפט העליון הסכים והתייחס לתקדימים משפטיים המגבילים ערעורים במקרים כאלה, אלא אם כן מדובר בשאלה משפטית עקרונית, שלא הייתה קיימת כאן. ההחלטה התבססה על הערכות מודיעיניות וביטחוניות, תוך הדגשת האיום הקונקרטי הנשקף משחרור האסיר. למרות שהכיר במצוקה הנפשית שהשלילה גורמת לאסיר, הגיע בית המשפט למסקנה כי שיקולים ביטחוניים הם בעלי חשיבות עליונה, אישר את החלטת שב"ס ודחה את הערר מבלי להידרש לתגובת שב"ס. פסק הדין הדגיש את שיקול הדעת הרחב המוקנה לשב"ס בהחלטות ביטחוניות מסוג זה, וקבע כי ההערכה הביטחונית המתנגדת מצדיקה את דחיית העתירה, נוכח הסיכון המשמעותי הכרוך בכך.