בש"א 8360/09

תקציר

הערעור מערער על החלטת המנהל המיוחד, אשר דחה את טענת רו"ח המערער להכיר בו כבעל זכות שעבוד על הדוחות הכספיים של החברה, ולפיכך לקבוע כי הוא נושה מובטח. רו"ח טען, כי המנהל המיוחד שגה בקובעו כי אין לו זכות שעבוד לפי סעיף 5 לחוק החוזים המתקשרים. עוד טען הרו"ח כי היה על המנהל המיוחד לאשר את תביעת החוב שלו במלואה, שעמדה על סך 54 אלף שקל בשירותי ראיית חשבון שניתנו לחברה. המנהל המיוחד טען כי רו"ח לא סיפק מסמכים מספיקים לתמיכה בתביעת החוב שלו, וכי המסמכים החשבונאיים שייכים לחברה ולא ניתן למנוע אותם. כמו כן, למסמכים לא היה ערך כספי, ולא ניתן היה להשתמש בזכות השעבוד כאמצעי לחץ על החברה. הכונס הרשמי, לעומת זאת, תמך בעמדת הרו"ח וקבע כי זכות השעבוד חלה על ספרי החברה וחשבונותיה, וכי יש להכיר ברו"ח כנושה מובטח. לאחר שבחן את הטענות, מצא השופט כי לרו"ח אכן יש זכות שעבוד על הדוחות הכספיים ולכן הוא נושה מובטח. באשר לגובה תביעת החוב, התערבה השופטת באופן חלקי בהחלטת המנהל המיוחד, ואישרה 30,000 ₪ כחוב מובטח, כולל מע"מ, במקום 19,480 ₪ שאישר המנהל המיוחד. יתרת הסכום בסך 3,000 שקל, שהייתה עבור דיווחי מנהלים, יוחסה לחלקם של המנהלים ולכן לא אושרה כחוב של החברה. לפיכך, קבע בית המשפט כי חובו של רו"ח מוכר כנושה מובטח בסך 30,000 ₪, כולל מע"מ.