ע"א 6679/97

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב לפסול עצמו מתיק שעניינו סכסוך בין אשת המערער לבין בעלה ושני בניה על חלוקת נכסי המשפחה. בית המשפט לענייני משפחה נעתר לבקשת המשיבים לסילוק על הסף על סמך תחושות אי הנוחות של המשיבים מהצעת הפשרה של בית המשפט ואמירתו של בית המשפט עצמו כי תוצאת ההליך צפויה שלא להיות שונה בהרבה מהצעתו. בית המשפט העליון קבע כי החלטת בית המשפט לענייני משפחה לפסול את עצמו הייתה מופרזת. היא הדגישה כי הזכות לשבת בדין נושאת בחובה לעשות כן, וכי עילות הפסילה של המשיבים אינן אובייקטיביות ומהותיות דיין. חוות הדעת של בית המשפט על התוצאה האפשרית, שניתנה באופן היפותטי לפני שהוצגו כל הראיות, לא הצביעה על עמדה סופית שלא תשתנה לאורך המשפט. יתר על כן, הצעת הפשרה היוותה דרך ביניים סבירה בין עמדות הקוטב של הצדדים. בית המשפט העליון הדגיש את החשיבות בכך שהשופטים ימלאו את חובתם לשפוט, בהיעדר הצדקה אובייקטיבית לפסילה, כדי לשמור על הגינות ההליך השיפוטי ועל אמון הציבור. בהיעדר עילה ממשית לפסילה, הערעור מתקבל, והמשיבים נדרשים לשאת בהוצאות המערער בסך 5,000 ₪.