סע"ש 6003-12-19

תקציר

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים פסק כי על הנתבעים, אמירה עמוס ורחמים בנימין, לפצות את עובדם לשעבר, יוסף חסן מוסא אל-כורשאן, בגין שכר והטבות שונות שלא שולמו. התובעת עבדה במטע התמרים של הנתבעים בין השנים 2011-2019. להלן עיקרי פסק הדין: ראשית, בית הדין קבע כי תקופת העסקתו של אל-כורשאן תהיה בין השנים 2011 ל-2019, למרות טענתו של אל-כורשאן כי החלה בשנת 2008. התובעת זכאית לתשלום עבור שעות נוספות בעונת המסיק, המחושב לפי 494 ש"ח לחודש למשך 19 חודשים, בסך כולל של 9386 ש"ח. שנית, בית המשפט קיבל את טענתו של אלכורשאן כי שולם לו שכר נמוך משכר המינימום והורה לנתבעים לשלם הפרשי שכר בסך 107 אלף ש"ח. שלישית, נמצא כי הנתבעים לא מסרו הודעה מוקדמת נאותה על תנאי העסקתם והוציאו תלושי שכר לא מדויקים, ונדרשו לשלם פיצוי בסך 5,000 ש"ח בגין הפרות אלה. רביעית, בית המשפט דחה את תביעותיו של אל-כורשאן להוצאות נסיעה, דמי חגים ותחולת צו ההרחבה במגזר החקלאי, אך פסק לו 8,000 ש"ח עבור הוצאות נסיעה, 13,420 ש"ח עבור דמי חופשה ו-7,560 ש"ח עבור דמי הבראה. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם 25,440 ש"ח במקום הפרשות לפנסיה. לבסוף, בית הדין דחה את טענתו של אל-כורשאן בנוגע לנסיבות סיום העסקתו, וקבע כי הוא לא פוטר שלא כדין. הנתבעים חויבו לפצות את אל-כורשאן בגין תביעותיו בתוך 30 יום ולכסות את הוצאותיו, בסך כולל של 20,000 ₪. לשני הצדדים יש זכות לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי בתוך 30 יום.