ת"א 57244-09-16

תקציר

התובעת, יער ברוש בע"מ, התקשרה בהסכם פיתוח עם הנתבעת, המועצה המקומית קריית יערים, להקמת פרויקט מגורים על קרקע שבבעלות התובעת. ההסכם פירט את התחייבויותיה של התובעת לבצע עבודות פיתוח ותשתיות מסוימות במקום לשלם היטלי פיתוח. עם זאת, התובעת טענה כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה על פי ההסכם ותבעה פיצוי כספי. מנגד, הנתבע טען מנגד כי התובע לא השלים את כל העבודות הנדרשות וביקש סעדים שונים, לרבות פיצוי כספי. עיקר המחלוקת נסובה סביב השאלה האם יש לראות בעבודות שביצעה התובעת ברחובות משעול דוד ויעקב כעבודות ציבוריות על פי הסכם הפיתוח, ואם כן, את שוויין הכספי. בית המשפט מינה מומחה שיעריך את שווי העבודות. המומחה קבע כי העבודות במשעול דוד ויעקב אינן עבודות ציבוריות ויש לסווגן כפרטיות, שכן הן בוצעו בשטחו הפרטי של התובע. כמו כן, מצא המומחה כי התובעת לא ביצעה את כל העבודות הנדרשות על פי הסכם הפיתוח. בית המשפט הסכים עם חוות דעתו של המומחה בעניין זה. בנוסף, ציין בית המשפט כי התובעת לא הציגה ראיות מספיקות להוכחת טענותיה בדבר היקף העבודות שעליה לבצע ושוויין הכספי. באשר לתביעה שכנגד של הנתבע, ציין בית המשפט כי הנתבע לא פעל באופן אקטיבי במהלך ההליך. יתר על כן, מהראיות עולה כי הנתבעת סלחה לתובעת על כך שלא השלימה את העבודות הנדרשות, שכן אפשרה את אכלוס המבנים למרות אי ביצוען. לפיכך, דחה בית המשפט הן את תביעת התובע והן את תביעתה שכנגד של הנתבעת. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, וכן חויב התובע לפצות את הנתבע בגין שכר טרחת המומחה ולשלם 75,000 ₪ עבור הוצאות המשפט של הנתבע. הסכם הפיתוח לא בוטל אך נחשב למיושם במלואו.