ע"א 9096/11

תקציר

בערעור על זהות הנהג המעורב בתאונת דרכים התייחס השופט י' עמית לשאלה האם נטל ההוכחה מוטל על מבטחת הרכב או על קרנית, המפצה נפגעים כאשר הגורם האחראי אינו ידוע. מדובר בהולך רגל, שנפצע בשנת 1998 מרכב בבעלות נימר אגבאריה. המבטחים טענו כי אנואר, שהיה חסר רישיון נהיגה בתוקף, נהג ברכב, והעביר את חבות הפיצויים לקרנית. עם זאת, בית משפט קמא לא יכול היה לקבוע את זהותו של הנהג בשל היעדר ראיות והחלטה שלא לפסוק במחלוקות עדות. בעקבות זאת, בית המשפט קבע תחילה כי על קרנית לשאת בנטל הפיצויים. בערעור הפך השופט עמית את הטענה והדגיש כי מאחר שהרכב היה מבוטח, האחריות מוטלת על המבטחים ולא על קרנית. עמית הדגיש את האופי השיורי של תפקידה של קרנית, וקבע כי על חברות הביטוח, לאחר שגבו פרמיות, ליטול על עצמן סיכונים הקשורים לזהות הנהג, אלא אם יוכח בבירור אחרת. המבטחים לא הצליחו להפריך את החזקה כי נעשה שימוש ברכב ברשות בעליו. לפיכך, חובת הפיצוי הוטלה על המבטחים, אישרה את חבותם ואישרה את ערעורה של קרנית.