ע"פ 534/84

תקציר

המערערת הורשעה בבית המשפט המחוזי ב"גניבה בידי מורשה" לפי סעיף 393(2) לחוק העונשין בגין גניבת כספים לכאורה משלושה תושבי ארה"ב שהפקידו בפניה את הכסף לרכישת דירה בישראל. עם זאת, העובדות שהוצגו בכתב האישום לא הוכחו במהלך המשפט. במקום זאת, השופט הרשיע אותה על סמך עובדות אחרות שהתגלו במהלך המשפט, מבלי לתקן את כתב האישום. המערער ערער על החלטה זו. בית המשפט העליון קיבל את הערעור וזיכה את המערער. בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות חקירת המשטרה, שהתבססה על תלונות שווא של שניים מהקורבנות לכאורה, שהובילו לחקירה בלתי הוגנת של המערער. זאת ועוד, בית המשפט קבע, כי בית משפט קמא לא היה צריך להרשיע את המערערת על סמך עובדות שלא צוינו בכתב האישום, שכן הדבר פוגע בזכותה להגנה סבירה. גם בהתחשב בעובדות החדשות, בית המשפט לא מצא ראיות להונאה או גניבה, ואפיין את הסכסוך כעניין אזרחי. המערער נעצר במצג שווא והיה צריך לזכות אותו מכל אשמה.