בג"צ 394/99

תקציר

במקרה של סופיה מקסימוב ובתה נטליה כהן, עולות אוזבקיסטן, פסק בית המשפט להכיר בזכותן להירשם כיהודיות, ובכך אישר את זכאותן לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. סופיה ונטליה עתרו נגד משרד הפנים הישראלי, שבתחילה שלל את מעמדה היהודי של סופיה וביטל את רישומה הקודם של נטליה כיהודייה, בטענה למסמכים מזויפים לכאורה. חשדות המשרד התבססו על חוסר עקביות בתעודת הלידה של סופיה ובתעודת הפטירה של הסבתא, אך נעדרו ראיות קונקרטיות. בית המשפט מצא כי תעודת הלידה המשוחזרת של סופיה והמסמכים הקשורים אליה תאמו את הרישומים במרשם האוזבקי, ובכך מילאו את נטל ההוכחה הראשוני למעמדם היהודי. בית המשפט מתח ביקורת על המשרד שלא סיפק ראיות מנהליות מספיקות כדי לסתור את חזקת זכאותם של העותרים והדגיש כי החלטות המשפיעות על זכויות יסוד כמו הגירה אינן צריכות להסתמך על חשדות לא מבוססים. יש לציין כי בית המשפט גם הסתייג מההתנהלות הפרוצדורלית של המשרד וקרא לטיפול רגיש יותר במקרים כאלה. כתוצאה מכך, בית המשפט הורה לסופיה להירשם כיהודייה ולשמור על מעמדה היהודי של נטליה, העניק להם את מעמדם החוקי המבוקש בישראל, ופסק להם שכר טרחה.