עת"מ 22202-03-11

תקציר

מדובר בעתירה של בני זוג המבקשים לשדרג את מעמדה של האישה, תושבת קבע בישראל, לתושבות ארעית מסוג א/5 על בסיס איחוד משפחות. העותרים הגישו בקשה לאיחוד משפחות בשנת 1995, שאושרה בשנת 2000 לאחר עיכובים ניכרים שיוחסו למשיב, משרד הפנים. האישה שהתה בישראל בהיתרי מת"ק מאז שנת 2000. העותרים טענו כי השיהוי בטיפול בבקשתם לאיחוד משפחות, שארך למעלה מארבע שנים, מצדיק את שדרוג מעמדה של האישה, מה גם שהיא נזקקה לחודש נוסף בלבד כדי להשלים את תקופת ההיתרים הנדרשת במת"ק. אלא שמשרד הפנים דחה את בקשתם לשדרוג, בנימוק שהעותרים עצמם התמהמהו בטיפול בבקשה. גם יו"ר ועדת התנגדויות החוץ דחתה את התנגדותם וקיבלה את טענות המשרד. לאחר שבחן את התיק, מצא בית המשפט צדק בטענות העותרים. הוכר כי המשרד אכן הוכיח פגמים משמעותיים ועיכובים בלתי מוצדקים בטיפול בבקשה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי חוסר העניין הנטען של העותרים בבקשתם אינו מהווה הצדקה מספקת לדחיית השדרוג, במיוחד בהתחשב בתנאי הקליטה הקשים באותה עת. בנוסף, ציין בית המשפט כי העיכובים של המשרד עצמו בטיפול בבקשה גברו על כל עיכוב קל מצד העותרים. משכך, החליט בית המשפט לקבל את העתירה, ולשדרג את מעמדה של האישה לתושבות ארעית א/5, בתנאי שתעמוד בקריטריונים הנדרשים. כמו כן הוטל על משרד הפנים לכסות את הוצאות העותרים, ופסק הדין אמור היה להינתן בהיעדרם של שני הצדדים.