ת"א 3591/09

תקציר

התובע נפגע בתאונת דרכים וסבל משבר בחוליה הצווארית, אשר גרם לקיבוע צווארו בתנוחה לא פיזיולוגית המוטה לצד ימין של גופו. לא הייתה מחלוקת כי הנתבע חייב לפצות את התובע. המחלוקת העיקרית הייתה עד כמה הוסיפו תוצאות התאונה להתיישנות ממנה סבל התובע לפני התאונה בשל מחלת מפרקים מפושטת ממנה סבל במשך שנים. בית המשפט מינה חמישה מומחים רפואיים בתחומים שונים. כל המומחים הסכימו כי מצבו הנוכחי של התובע מיוחס לתאונה. עוד הסכימו כי מצבו הנוירולוגי של התובע לא נפגע מהתאונה. המומחים חלקו על מצבו התפקודי של התובע לפני התאונה. חלק מהמומחים טענו כי התובע היה עצמאי כמעט לחלוטין למרות מחלתו. אחרים טענו שמצבו גרוע בהרבה והוא זקוק לכיסא גלגלים ולעזרה ברוב הפעילויות היומיומיות. בית המשפט בחן עדויות וידאו של התובע לפני התאונה ומצא כי הן תומכות בטענה האחרונה. בית המשפט בחן גם ראיות של תלונותיו של התובע לוועדת הניידות חודשים לפני התאונה, מהן עולה כי הוא נזקק לכיסא גלגלים ויכול היה ללכת רק בעזרת קביים. בית המשפט קבע כי עצמאותו התפקודית של התובע פחתה משמעותית כתוצאה מהתאונה. שיווי משקלו של התובע נפגע קשות עקב קיבוע פלג גופו העליון וצווארו, שלא נגרמו עקב מחלתו. בית המשפט התחשב גם בנכות הנפשית של התובע שנגרמה כתוצאה מהתאונה, שלא הייתה מרכזית בתיק. בית המשפט פסק לתובע פיצויים לא ממוניים, בהתחשב בנכותו הרפואית ובימי אשפוזו. בית המשפט דחה את תביעת התובעת להפסד הכנסות מעסקאות נדל"ן מחוסר ראיות. עם זאת, בית המשפט פסק לו סיוע בשכר עבור סיוע של עובד זר ואשתו, שכן התאונה הגדילה משמעותית את הצורך שלו בעזרה בפעולות היום-יום. בית המשפט פסק לו גם הוצאות בגין התאמות דיור, ציוד ואביזרים, למרות שאלה לא הוזכרו בכתב התביעה, כפי שנדונו בחישובי הצדדים. לבסוף, פסק בית המשפט לתובע הוצאות רפואיות והוצאות ניידות גבוהות יותר עקב התאונה. הסכום הכולל שנפסק לתובע לאחר ניכוי קצבאות המוסד לביטוח לאומי ותשלומים קודמים היה 1,551,343 ₪, כולל הוצאות משפט. סכום פסק הדין היה אמור להיות משולם עד למועד שנקבע, שלאחריו הוא יחויב בריבית.