ע"א 2319/09

תקציר

פסק הדין דן במועד שבו פרצה שריפת הרכב, והאם היא התרחשה לפני או אחרי ביטול פוליסת ביטוח הרכב. בית משפט קמא מצא כי השריפה אירעה לאחר מועד הביטול, ועל כן המערערת לא הייתה זכאית לתגמולי ביטוח. ערכאת הערעור הסכימה עם קביעה עובדתית זו, וציינה כי סירובה של המערערת להביא עדים מסוימים והסתמכותה על קטעי עיתונות בלתי רלוונטיים החלישו את מעמדה. פסק הדין בוחן גם את תקופת הודעת הביטול, והאם ניתן להתנות אותה באופן שונה מ-15 הימים הרגילים הקבועים בחוזי ביטוח. בית המשפט קובע כי מבטח רשאי להתנות את התקופה כ-21 יום לפחות ממועד המסירה, ובלבד שהפוליסה מציינת זאת במפורש. פסק הדין מוסיף ודן בדרישת תום הלב ובעיקרון לפיו צד המודע לביטול אינו יכול לטעון מאוחר יותר כי ההודעה לא נמסרה כראוי. לבסוף, פסק הדין נוגע בסוגיית כוונת המרמה, אך אינו פוסק בה, שכן אין צורך לדחות את תביעת המערער. הערעור נדחה, והמערערת נדרשת לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב.