ע"פ 1350/06

תקציר

הכרעת הדין הנדונה נוגעת למקרה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, אשר בגינו הורשע המערער במקור ונגזר דינו על ידי בית משפט השלום לתעבורה בירושלים. המערער ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר הביא להסכמה בין התביעה להגנה לבטל את פסק הדין ולהחזיר את התיק לבית משפט השלום לתעבורה לצורך שמיעת ראיות נוספות. עם זאת, כאשר הוחזר התיק לבית משפט השלום לתעבורה, ביקש המערער מהשופט לפסול את עצמו, דבר שהיה שנוי במחלוקת על ידי המשיב. המערער טען כי החלטתו הקודמת של השופט התבססה על ראיות חלקיות וכי יש צורך במשפט חוזר בפני הרכב חדש. המשיב, לעומת זאת, הצהיר כי אינו מתנגד לבקשת הפסילה אך גם טען כי אין הסכמה להדחתו של השופט. בסופו של דבר, הערעור על פסילת השופט נדחה בנימוק שלא הוכחה הסכמה בין הצדדים בעניין זה. יתר על כן, מעורבותו הקודמת של השופט בתיק לא הגדירה אוטומטית ניגוד עניינים, שכן מצופה מהשופטים לגשת לכל תיק באופן אובייקטיבי ולגבש את דעתם רק לאחר שמיעת כל הראיות שהוצגו. אלא אם כן יש הפגנת עמדה סופית ובלתי הפיכה מצד השופט, אין חשש ממשי למשוא פנים. מאחר שהמערער לא הציג נימוקים משכנעים לפסילת השופט, נותרה בעינה החלטתו המקורית של בית משפט השלום לתעבורה לדחות את בקשת הפסילה, והערעור נדחה.