ו"ע 3069-10-10

תקציר

פסק הדין דן בשינויי החקיקה בתקנות אספקת המים והביוב בישראל. פסק הדין משרטט את סמכותן ההיסטורית של הרשויות המקומיות בהטלת היטלי ביוב ואת חוק תאגידי המים, התשס"א-2001, שביקש להעביר סמכויות אלה לתאגידי מים וביוב. החוק נועד להפריד את משק המים מהשירותים העירוניים ולשפר את ההשקעה בתשתיות. פסק הדין מפרש את חוק תאגידי המים ואת השלכותיו על סמכויות הרשויות המקומיות. מסקנת הדו"ח היא כי לאחר הקמת תאגיד המים, אין עוד לעירייה סמכות לקבוע דרישות תשלום עבור היטלי ביוב. רק דרישות תשלום שניתנו לפני הקמת התאגיד תקפות ובסמכות ועדת הערר. עוד מדגישה הוועדה כי שיטת היטל הביוב, בניגוד למערכת דמי ההשתתפות, מנתקת את התשלום מעבודות תשתית נקודתיות, ותומכת בסמכותו הבלעדית של התאגיד בענייני ביוב. פסק הדין דוחה את הערעורים על דרישות תשלום שהוגשו לאחר הקמת התאגיד בשל חוסר סמכות ומתיר רק את אלה שניתנו לפניו. לשני הצדדים יש זכות לערער על ההחלטה בבית המשפט לעניינים מנהליים בתוך 45 יום.